ראשי קוראנט פרק 7 מה נאמר להורה הרוצה שזכותו תעמוד גם לילדו?
מה נאמר להורה הרוצה שזכותו תעמוד גם לילדו?
פרק 7

ثُمَّ مَا أَدْرَاكَ مَا يَوْمُ الدِّينِ * يَوْمَ لَا تَمْلِكُ نَفْسٌ لِّنَفْسٍ شَيْئاً وَالْأَمْرُ يَوْمَئِذٍ لِلَّهِ (سورۃ الانفطار, آية 19-18)

ושוב, הכיצד תדע מהו יום הדין? זה יום אשר בו לא תעמוד לשום נפש זכות למען חברתה, וכל דבר יהיה ביום ההוא ביד אלוהים (סורת ההבקעות, פסוקים 18-19).

 

אמין בן השש-עשרה הוא בן יחיד והוא מקבל מהוריו את כל מבוקשו. בחדר שלו יש רהיטים יפים, טלוויזיה, מערכת סטראו ומחשב. לאחרונה שם דודו לב שחל שינוי בהתנהגותו. הוא החל לעקוב אחריו וגילה שאמין משתייך לכת השטן. מדובר בקבוצה של נערים בגיל ההתבגרות העוסקים בפעילות אלימה במיוחד המכוּונת נגד אנשים חסרי אונים. הדוד סיפר להוריו של אמין את מה שגילה. האם נלחצה מאוד והחלה להגן על בנה. היא טענה שהוא קיבל חינוך טוב ושזה לא יכול להיות. היא גם האשימה את הדוד שהוא מפיץ שקרים על בנה. הדוד הראה לה הוכחות, תמונות שצילם, ולאם לא הייתה בררה אלא להאמין. ואז החלה לאיים שהיא תפגע בעצמה ותתאבד אם ימסור הדוד את המידע הזה למשטרה. הדוד ביקש ממנה להירגע והסביר לה שעל אמין לשלם את המחיר על מעשיו. הוא פתח את הקוראן בסורת ההבקעות והקריא לאם את פסוקים 18-19: "הכיצד תדע מהו יום הדין? זה יום אשר בו לא תעמוד לשום נפש זכות למען חברתה, וכל דבר יהיה ביום ההוא ביד אלוהים". "את צריכה להבין", הסביר הדוד לאם, "אמין הוא ילד גדול שצריך לתת את הדין ולשלם את המחיר. למרבה הצער, את לא יכולה לשלם את המחיר במקומו וזכותך לא תעמוד לו".

 

הסבר: רבים מן הילדים וההורים מחזיקים באשליה שההורה יכול להגן על ילדו ולהציל אותו מכל מצב. לילד נעים לחשוב שהוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו וההורה שלו תמיד יהיה לצדו, ולהורה נעים לחשוב שהוא שומר על ילדו מכל משמר ולא ייתן לאיש לפגוע בו. ואולם האמת היא שככל שהילד גדל ובעיקר כשהוא כבר מתבגר אין ההורה יכול לשמור עליו ולעזור לו בכל מצב. חשוב שהילדים יבינו זאת. אם נער מסתבך בפעילות פלילית עליו לשלם את המחיר וההורה לא יוכל לעזור לו. הדבר הזה נכון לא רק בין קרובי משפחה אלא גם בין חברים טובים שרוצים לעזור זה לזה. יפה נהג הדוד שגילה את האמת ללא חשש ויפה נהג כשהקריא לאם את הפסוק מן הקוראן המלמד אותה, ואולי גם את בנה, שהוא גדול דיו ואחראי למעשיו. ואכן, הקוראן חוזר ומדגיש במקומות רבים שכל אדם אחראי למעשיו ואין האחד יכול לשאת בעונשו של חברו או להציל אותו.